נעים להכיר, אני אסתי

אני אסתי. סבתא, אמא, ואישה שמאמינה שהקשר בין סבים לנכדים הוא אחד הדברים היפים שיש במשפחה.

(כאן תופיע הביוגרפיה המלאה של אסתי – הטקסט הזה הוא מקום שמור ויוחלף בהמשך.)

כשנולדו הנכדים שלי גיליתי משהו שלא ציפיתי לו: התפקיד החדש הזה דורש ללמוד מחדש. לא איך מגדלים ילדים – את זה כבר עשינו – אלא איך להיות שם בשביל הילדים שלנו כשהם מגדלים את הילדים שלהם.

ראיתי סביבי סבים וסבתות נפלאים שנפגעים, מתבלבלים או מרגישים מיותרים – לא כי הם לא אוהבים, אלא כי אף אחד לא דיבר איתם על התפקיד החדש.

אני מאמינה שההורים הם ההורים והסבים הם הסבים. שלא צריך להיות מושלמים, צריך להיות נוכחים. שאפשר לאהוב בלי להתערב, לעזור בלי להשתלט, ולהגיד את מה שאנחנו חושבים בלי לפגוע.

ואני מאמינה שכל סבא וסבתא יכולים לבנות עם הנכדים קשר שיישאר איתם גם בגיל 20, 30 ו-40.

כי אחרי כל הרצאה ניגשו אליי אנשים עם אותן שאלות: הכלה נפגעת, הבן לא מזמין, הנכד המתבגר התרחק, הנכדים בחו"ל. רציתי מקום אחד, חם ופשוט, שאפשר לחזור אליו – לקרוא, לקבל רעיון, ולהרגיש שאנחנו לא לבד בזה.

אני מרצה בעיריות, במתנ"סים, במועדוני גמלאים, בדיור מוגן, בארגונים ובקהילות. ההרצאה המרכזית שלי, "להיות סבא וסבתא – להתחיל קשר חדש מהלב", מלווה סבים וסבתות מרגע הלידה של הנכד ועד הזיכרון שאנחנו משאירים.