הילדים שלנו כהורים

הילד שלי הפך להורה – וגם אני צריך ללמוד תפקיד חדש

התפקיד שלנו כסבים וסבתות הוא לא לגדל את הילדים שלנו מחדש – אלא להיות שם בשבילם כשהם מגדלים את הילדים שלהם.

ההורים הם ההורים. הסבים הם הסבים.

הנושאים

שינוי קטן בניסוח – הבדל גדול בתגובה.

במקום להגיד

"בזמננו לא עשינו ככה."

נסו להגיד

"מעניין אותי להבין למה היום ממליצים לעשות את זה אחרת."

סקרנות פותחת שיחה, השוואה סוגרת אותה.

במקום להגיד

"אני גידלתי ילדים, אני יודעת."

נסו להגיד

"אם תרצו, אשמח לספר מה עבד אצלנו."

הצעה משאירה להם את הבחירה, וכך העצה באמת נשמעת.

מעורבות אומרת "אני כאן". התערבות אומרת "אני אחליט". אותה אהבה, תחושה שונה לגמרי – ושאלה אחת קטנה שמשנה את השיחה.

הרבה דברים באמת היו שונים. אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לבטל – ויש דברים שרק סבא וסבתא יכולים להביא לעולם המהיר של היום.

יש לנו ניסיון, ולפעמים באמת יש לנו מה להציע. השאלה היא איך אומרים את זה כך שהילדים ישמעו, ולא יסגרו את הדלת.