האם לסבא ולסבתא מותר להגיד "לא"?
אהבה לא נמדדת בשעות בייביסיטר. עזרה צריכה להישאר עזרה – ולא להפוך לחובה קבועה שאיש לא דיבר עליה. איך אומרים לא בלי לפגוע.

הטלפון מצלצל.
"אמא, את יכולה לקחת את הילדים מחר?"
ואתם כבר קבעתם משהו. או שאתם פשוט עייפים.
אבל המילה הראשונה שעולה בראש היא: כן.
כי הרי בשביל מה יש סבא וסבתא?
אז כדאי לומר משהו חשוב:
גם לסבא ולסבתא מותר להגיד לא.
אהבה לא נמדדת בשעות בייביסיטר
עזרה עם הנכדים יכולה להיות אחת החוויות היפות בסבאות.
אבל היא צריכה להישאר עזרה – ולא להפוך לחובה קבועה שאיש לא דיבר עליה.
סבא וסבתא של היום עובדים, מטיילים, עושים ספורט, פוגשים חברים, ויש להם חיים משלהם.
וזה דבר טוב.
הנכדים אינם צריכים שסבא וסבתא יוותרו על החיים שלהם בשבילם.
איך אומרים לא בלי לפגוע?
לא חייבים לתת נאום.
אפשר לומר: "מחר לא אוכל, אבל ביום רביעי אשמח."
או: "השבוע קצת עמוס לי. בואו נמצא יום אחר."
זה לא אומר: "הנכדים לא חשובים לי."
זה אומר: "גם הזמן שלי חשוב."
גבולות טובים עובדים לשני הכיוונים.
אנחנו רוצים שהילדים יכבדו את הגבולות שלנו – בדיוק כפי שאנחנו לומדים לכבד את שלהם.
מה אפשר לקחת מכאן?
סבא וסבתא שממשיכים לחיות חיים מלאים אינם סבים פחות טובים.
לעיתים דווקא להפך.
יש להם עולם שלם להביא איתם למערכת היחסים עם הנכדים.
"הפעם לא אוכל, אבל אני רוצה לעזור. בואו נמצא זמן אחר שמתאים לכולנו."
מאמרים קשורים

מעורבות או התערבות – איפה עובר הגבול?
מעורבות אומרת "אני כאן". התערבות אומרת "אני אחליט". אותה אהבה, תחושה שונה לגמרי – ושאלה אחת קטנה שמשנה את השיחה.

מתנות, ממתקים ופינוק – איפה הגבול?
לפנק את הנכדים זה חלק מהכיף של להיות סבא וסבתא. אבל כשההורים מבקשים פחות סוכר ופחות צעצועים, מה עושים עם הרצון שלנו לתת?

תחרות בין הסבים – מלכודת שכדאי להימנע ממנה
מי ביקר יותר, מי קנה את המתנה הגדולה, למי הנכד קורא קודם. התחרות בין שני זוגות הסבים כמעט לא מדוברת, ולרוב פוגעת בכולם.