"לא מרשים לי לפרסם תמונות."

מה יכול להיות שקורה?

• ההורים חושבים על העתיד: תמונה ברשת נשארת, והילד לא בחר להיות שם.
• יש היום הרבה מודעות לפרטיות של ילדים, ובחלק מהמשפחות זה גם עניין של ביטחון.
• אולי הם קיבלו החלטה עקרונית שלא קשורה אלינו בכלל – הם עצמם לא מפרסמים.
• ייתכן שכבר פרסמנו משהו בעבר שהפריע להם, והם לא ידעו איך להגיד.

מה לא כדאי לעשות?

• לא לפרסם "רק בקבוצה סגורה" בלי לשאול. סגור בעינינו לא תמיד סגור בעיניהם.
• לא להתווכח: "מה כבר יכול לקרות?" – זו ההחלטה שלהם, ולא צריך להבין כדי לכבד.
• לא לתת לאחרים – חברות, קרובים – לצלם ולפרסם אצלנו בבית.

מה אפשר לנסות?

• לשאול מה כן מותר: אולי שליחה פרטית לקרובים, אולי תמונה מהגב, אולי אלבום מודפס.
• להכין אלבום או מסגרת בבית – מקום שבו הגאווה שלנו מוצגת בלי רשת.
• לספר במקום להראות: לחברות אפשר לספר על הנכדים גם בלי תמונה.
• לבקש מההורים לשלוח לנו תמונות בעצמם – זה גם מחזק את הקשר.

משפט שאפשר לומר