"אני לא מסכים עם דרך החינוך."

מה יכול להיות שקורה?

• הם מגדלים ילדים בעולם אחר משלנו, עם ידע אחר, לחצים אחרים ואפשרויות אחרות.
• מה שנראה לנו "פינוק" או "נוקשות" הוא לפעמים שיטה שלמה שהם חשבו עליה הרבה.
• אנחנו רואים רגעים; הם רואים את התמונה השלמה, כולל את הלילות.
• ייתכן שאנחנו מזהים בהם את הטעויות שלנו – וזה כואב יותר מכל דבר.

מה לא כדאי לעשות?

• לא לבטל את ההוראות שלהם כשהילדים אצלנו: "אצל סבא מותר."
• לא להעיר מול הילדים. ילד ששומע שסבא לא מסכים עם אמא – מתבלבל.
• לא לחפש בעיות כדי להוכיח שצדקנו.

מה אפשר לנסות?

• לשאול מתוך סקרנות אמיתית: "ספרו לי איך הגעתם לזה" – לפעמים נבין, ולפעמים נלמד.
• אם משהו באמת מדאיג – לומר פעם אחת, בעדינות, בארבע עיניים, ואז לשחרר.
• להתמקד במה שאנחנו כן יכולים לתת: זמן, סבלנות, סיפורים, חיבוק.
• לזכור מה הרגשנו כשההורים שלנו לא הסכימו איתנו – ולתת להם את מה שרצינו לקבל.

משפט שאפשר לומר